פנמה נהנית ממערכת פוליטית יציבה מאז שנת 1989, עת הודח גנרל מנואל נורייגה. מאז, הונהגה בפנמה דמוקרטיה נשיאותית יציבה אשר הביאה לצמיחה מתמדת. מאז הדחתו של גנרל נורייגה לא נרשמו משברים פוליטיים כלשהם במשטר הנשיאותי הנוהג. יציבות זו הינה ראויה לציון במיוחד נוכח העדר היציבות המאפיין את המשטרים באמריקה הלטינית.
פנמה נהנית משיעורי צמיחה הגבוהים מהממוצע המקובל באמריקה הלטינית ובעולם כולו. שיעור הצמיחה (GDP) בשנת 2006 עמד על 8%, ולמעלה מ- 10% ב- 2007. הצפי לשנים 2008 ו- 2009 עומד על שיעורי תשואה דמים. הפעילות הכלכלית במדינה נתמכת בביקושי חוץ גבוהים לשירותי היצוא של פנמה וכן בתנופת הבניה המתרחשת במדינה כעת ואשר נועדה לענות על הביקושים מצד משקיעים זרים, רבים מהם מצפון אמריקה, לבתים שניים וכיעד לגמלאים, כמו גם ביקושים גבוהים מצד תושבים באמריקה הלטינית (ובמיוחד תושבי ונצואלה בשל המצב הפוליטי השורר בה).
בהתאם לנתוני משרד האוצר המקומי, ההשקעות הזרות הישירות בפנמה נאמדו בכ- 3 מיליארד דולר עד סוף שנת 2006, זאת בשל תנופת הנדל"ן, פעילות חזקה באזור הסחר החופשי בקולון ורכישת הבנק המקומי Banitsmo על-ידי HSBC. פנמה ידידותית למשקיעים הזרים ואינה דורשת רשיונות, היתרים ואישורים מיוחדים לביצוע השקעות זרות ואינה מציבה תנאים לאישור המשקיעים. חקיקה מיוחדת משנת 1998 מעניקה הגנה מיוחדת למשקיעים הזרים על-ידי הגנה מפני שינויים כלשהם בחוקי המס, המכס, העבודה ו/או המוניציפליים, לתקופה של 10 שנים ממועד רישום ההשקעה.
פנמה הינה יעד מועדף למיקום חברות אחזקות ומכירות שכן המיסוי הינו על הכנסות אשר נבעו מפעילות מקומית בלבד. מס החברות הינו בשיעור אחיד של 30%. הממשלה פועלת להבאת השקות זרות נוספות על-ידי בניית משטר מס תחרותי ויצירת תמריצים למשקיעים הזרים.