השדרות בתל אביב-יפו מהוות חלק מרכזי ובלתי נפרד משלד העיר וממלאות תפקיד חשוב כחללים ציבוריים, הן לאירועים מיוחדים והן לתרבות הפנאי. השדרות המרכזיות קיימות כבר עשרות שנים, אך בסוף שנות ה- 90 ותחילת שנות ה- 2000 הן זכו להתחדשות עירונית ענפה ושיפוץ נרחב, שגרם להחייאתן ולחיזוק מעמדן כמוקדים מובילים של תל-אביב.
בין השדרות הבולטות בעיר ניתן למנות את שדרות רוטשילד, שדרות ח"ן, שדרות בן ציון, שדרות בן-גוריון, שדרות נורדאו, שדרות ההשכלה וכמובן שדרות ירושלים. תיאטרון אלהמברה, בית זיפתה, בית הדואר המרשים, שערי ברזל יפהפיים, פתחים מקומרים ומעקות מעשי שבכה מפותלת – אלה הם רק חלק מהמראות הייחודיים והמבנים הראויים לציון שממלאים את שדרות ירושלים, ושיופיים עתיד לזהור מחדש עם סיומה של תוכנית השימור המקיפה לשדרה שמובילה עיריית תל-אביב.
שדרות ירושלים הן מהרחובות הראשיים של יפו – ציר עירוני מרכזי בעל אופי ייחודי הנובע מהרכב האוכלוסייה המגוונת המתגוררת לאורכו, מן האותנטיות של חלק מבתי המסחר שבו ומהפוטנציאל השיקומי הגלום במבנים שבו. השדרה הוקמה במקור כבולווארד פריזאי בלב פרדסים בשנת 1915 , ונהנתה מימי זוהר כמוקד חברתי ותרבותי. עם השנים עברה השדרה גלגולים רבים ואף זכתה לשמות שונים – החלה את דרכה כשדרת ג'אמל פאשה, לימים נודעה כשדרות המלך ג'ורג' ה- V ומאז 1948 נקראת שדרות ירושלים. שדרות ירושלים קיימות זמן רב לפני איחוד הערים תל אביב ויפו, אך כיום מבנה השדרה דומה יותר למבנה השדרות של מרכז תל-אביב, עם עיצוב המדגיש את שיוכה ליפו על ידי שימוש באלמנטים אדריכליים המאפיינים את המקום.